close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם מותר לשלב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת ומוסדות ציבור?

מערכת שורשו אדר ב, תשעט13/03/2019

הסוגיה ההלכתית של שילוב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת דורשת בדיקה לעומק של כל מקרה לגופו, האם מותר או אסור לשלב פסיפס במקומות קדושים...

תגיות:
יצירות פסיפס מושכות המון תשומת לב כי קשה להישאר אדישים אליהן. מבחינה היסטורית, יש עדויות שמוכיחות שאמנות הפסיפס החלה כבר במאה ה-6 לפני הספירה ולכן אין פלא שהיא השפיעה על מגוון עצום של תרבויות ומסורות דתיות.

בנוסף, עם הזמן החלו שיפורים טכנולוגיים לשנות את האופי המקורי של יצירות מוזאיקה וכך חלוקי הנחל הוחלפו בקוביות אבן, בזכוכית וכיום גם בתוצרי קרמיקה וחומרים ממוחזרים. מבחינה דתית, המשמעות היא שלא ברור האם איסור על שילוב פסיפס בבית כנסת למשל מתייחס רק לחומרים המקוריים – או שמא גם לחומרים החדשים.


פסיס מהעת העתיקה.jpg" alt="" width="500" height="312" />

פסיפס של רבנים האם מותר?
השאלה לגבי פסיפס של רבנים האם מותר מורכבת מכפי שנהוג לחשוב. הדעות חלוקות בין הרבנים ויש גישות שונות של פרשנויות למה שמופיע בכתובים. בין לבין, חשוב לקחת בחשבון את ההשפעה של המסורת והתרבות על ההחלטה האם מותר לשלב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת ומוסדות ציבור. כך לדוגמא בחלק מעדות ספרד מאמינים שהתשובה לכך חיובית, בעוד בעדות אשכנז נוקטים בגישה הפוכה.

מלבד האמור לעיל, רבים מזכירים כי דעת הרמב"ן והר"ן שאסור גם לציירם, וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קמ"א ס"ד), אך ההתייחסות בפועל היא מורכבת יותר. כך למשל ישנה טענה שלפיה אסור מות חמה ולבנה - אלא רק חצי מדמותם. מצד שני, לא ברור איזה חצי מהדמות מותר לצייר והאם יצירות פסיפס עונות על הדרישה הזו. במילים אחרות, ייתכן וההלכה לגבי ציור דמויות של רבנים לא חלה על פסיפס - לכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו.

מעבר לכך, גישה אחרת גורסת כי "והיו עיניך רואות את מוריך" ולכן יצירות פסיפס הן דווקא כלי לגיטימי לחלוטין על מנת להנציח את זכרם של רבנים גדולים ומפורסמים. בהקשר הזה, מה שצריך לעשות הוא לבחור את הרב שעמו מעוניינים להתייעץ. בהחלט ייתכן שרבנים שונים יקבלו פסיקות שונות, אך הפרספקטיבה שלהם תעזור לקבוע האם מותר לשלב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת ומוסדות ציבור.



כך פסיפס במוזיאון יכול לעזור להכריע לגבי פסיפס בבית כנסת
גם מי שמאמין בפסוק "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" לא תמיד בטוח האם מדובר על עבודות פסיפס יוקרתיות. הסיבה לכך היא שאת עבודות הפסיפס ניתן לעשות סביב כל סוגי הצורות הגיאומטריות, עם דגש על הדפסים סטריליים או תוך שילוב בין חומרים חדשים וישנים. בסופו של דבר, ייתכן ויצירות הפסיפס בכלל לא אמורות להיחשב בתור פסל או תמונה ולכן ההחלטה האם מותר לשלב אותן במרכזי דת ומוסדות ציבור היא אינה חד משמעית.

אחד הפתרונות שעלו בהקשר לשאלה האם מותר לשלב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת ומוסדות ציבור הוא לבדוק את ההשפעות ההיסטוריות של יצירות מן הסוג הזה. בשביל לבדוק את ההשפעות ההיסטוריות אפשר למשל לראות עבודות פסיפס במוזיאון ארץ ישראל, במוזיאון ירושלים או במוסדות תרבות אחרים. אמנם צפייה ביצירות פסיפס של תרבויות אחרות לא בהכרח תענה על השאלה מה היחס של היהדות כלפי הסוגיה, אך גם השאיפה היא לקבל פרספקטיבה רחבה וטובה יותר.



הבדלים בין יצירות פסיפס
סברה שכיחה בתחום ההלכה והדת קובעת שיש להבחין בין הסוגים הספציפיים של יצירות פסיפס. כאן בודקים לא רק את המשמעות של הפסוק "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בהקשר של אמנות, אלא מבררים באיזה סוג של עבודות פסיפס מדובר. על קצה המזלג אפשר להזכיר הבדלים בין פסיפס קרמיקה, פסיפס זכוכית ופסיפס תמונות ומאפיינים שונים של עבודות פסיפס לבית לעומת אלו שמיועדות למרכזי דת ומוסדות ציבור.

לסיכום, הסוגיה ההלכתית של שילוב פסיפס ויצירות אמנות במרכזי דת דורשת בדיקה לעומק של כל מקרה לגופו. במסגרת הבדיקה יש להחליט באיזו גישה לנקוט, לבדוק באיזה עבודת פסיפס מדובר ולהתייחס גם לרקע ההיסטורי.

הוסף תגובה
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה